בעיית כליות בחתול

רב החתולים בסופו של דבר יעברו תחלואה של הכליות. מה זה אומר? ולמה?

בואו קודם נבין מה תפקידן של הכליות. לכליה יש מספר תפקידים חשובים בגוף:

  1. ויסות כמות הנוזלים בגוף. כאשר הגוף מיובש, הוא שולח הורמונים וחלבונים אשר אומרים לכליה ''להפסיק להוציא נוזלים מהגוף''. הכליה מחלישה את זרימת הדם דרכה והגוף שומר נוזלים בגוף. השתן נראה מרוכז וצהוב-חום. כאשר בגוף יש עודף נוזלים, הכליה משחררת נוזלים מהגוף והשתן נראה שקוף.
  2. בכליה יש הורמון בשם ''אריטרופואטין'' אשר מסמן למח העצם לייצר תאי דם אדומים.
  3. הכליות גם משפיעות וגם מושפעות על חילוף חומרים בגוף כמו סוכר, חלבונים, זרחן, אשלגן, נתרן וסידן. ההשפעה נעשית ע''י הורמונים וויסוט כל אחד הוא מורכב בפני עצמו. בקיצור, כאשר הכליות לא מתפקדות, הגוף קורס.

אז מה מוביל לכשל כליות?

הכליות יכולות לתפקד מצויין עד אשר 67% מהכליות אינם מתפקדות. כאשר תא אחד של הכליות לא מתפקד ועבר את הסף של 67% הכליות מתחילים ''אי ספיקה'' - אינם עומדות בעומס של הגוף, אבל עדיין מצליחות לאזן במקצת.

כאשר 75% מהכליות אינם מתפקדות זה מה שנקרא ''כשל כליות'' שזה אומר - הכליות לא מתפקדות בכל הרמות - ויסות נוזלים, סילוק חומרים וייצור תאי דם אדומים.

כשל כליות יכול להיות אקוטי או כרוני.

  • כשל כליות אקוטי בחתול יכול להיגרם ע''י הרעלה (נוזל אנטי-פריז), חיידקים, תאונה ופגיע בכליה ולעיתים אחרי חסימת שתן שלא טופלה בזמן.
  • כשל כליות כרוני בחתול קורא כאשר משך זמן תאים של הכליה מתים ואינם מתחדשים. במקום התאים מגיעה רקמה צלקתית ומשך הזמן יש גם ירידה בייצור ההורמון אריטרופואטין ולכן גם אנמיה.

איזה סימנים חתולים מראים?

בדרך כלל הם שותים המון ומשתינים המון ובשלבים מתקדמים יותר, מקיאים ולא אוכלים.

בכשל כליות כרוני ניתן לראות גם ירידה במשקל ולעיתים חניכיים חיוורות.

איך מאבחנים?

כשל כליות מאובחן ע''י בדיקת דם ובדיקת שתן.

בשתן בודקים את יכולת הריכוז של הכליות (Specific Gravity) נורמלי לכליות של חתול זה מעל 1.040. אי ספיקה זה 1.020 וכשל כליות לחתול זה 1.008-1.012

שינויים בדם בכשל כליות אקוטי כולל עליה באוריאה (תוצר לוואי של חלבון) ועליה בקריאטנין (תוצר לוואי של שריר). עליה באוריאה גורם לבחילות, חוסר תיאבון והקאות.

בכשל כליות אקוטי בחתול יהיה גם עליה בסידן ואשלגן.

בכשל כליות כרוני בחתול יהיה גם אנמיה (אשר התאים אינם מתחדשים), עליה בזרחן וירידה באשלגן.

ומה עושים? מה סיכויי ההישרדות?

כשל כליות אקוטי בחתול קורה בפתאומיות ויש סיכויי מסויים שהתאים ישקמו את עצמם ויחזרו לתיפקוד רגיל תוך שבועיים. בזמן הזה צריך תמיכה של נוזלים לגוף שהוא תחליף ל''דיאליזה'' של בני אדם.

רוב החתולים מגיעים עם כשל כליות כרוני. במצבים חמורים החתול יצטרך אישפוז של 3 ימים עם עירויי לוריד ותלוי על התגובה לטיפול ייתכן שישתפר. אם החתול משתפר, אז ממשיכים טיפול בבית עם אוכל רפואי בשם רינאל או K/D אשר מוריד את רמת החלבון וכך גם את העליה באוריאה. לפי הצורך, ממשיכים עירויים מתחת לעור שלעיתים יורדים לתדירות של פעם בשבוע ולעיתים עולים לתדירות של פעם ביום, תלוי במצב. ישנם חתולים אשר יכולים לחיות שנה עד שנתיים באיכות חיים מצויינת עם הטיפול הזה. כל זה תלוי באיזה שלב תפסו את המחלה ואיך החתול הגיב לטיפול הראשוני. לעיתים ניתן להוסיף זריקות של ההורמון אריטרופואטין כדי להחזיר את תאי הדם האדומים.

אז לא להתייאש!! כשל כליות כרוני בחתול ניתן הרבה פעמים למגר ולתת להם איכות חיים יפה.