ד"ר שי רונן - וטרינרביקורי בית וחירום בחיפה

החתול שלי שותה המון - אולי זה סכרת

הרבה פעמים, בחתולים מבוגרים, הלקוחות פתאום שמים לב שהחתול שותה הרבה והארגז חול נעשה יותר רטוב וצריך להחליף אותו בתדירות גבוהה יותר.  ישנם מנגנונים בגוף אשר גורמים לחוסר וויסוט המים ומופיעים בתור תופעות של שתיה והשתנה מרובה. 

תפקידן של הכליות הוא לווסט את המים בגוף והן מושפעות הורמון מעכב ההשתנה (ADH ) אשר מופרש מחלקה האחורי של בלוטת יותרת המוח לדם. הוא נע עם זרם הדם ופועל על הכליות.  תפקידו הוא לדאוג לכך שריכוז השתן יתאים לריכוז הנדרש בגוף.  זאת אומרת, הגוף מתייבש - ההורמון מופרש, הנוזלים נשארים בגוף וההשתנה פוחתת.  כאשר יש הרבה נוזלים בגוף אז ההורמון לא מופרש ויתרת הנוזלים יוצא בשתן.

 

השתנה ושתייה מרובה יכולה להיגרם ע''י שני מנגנונים המשפיעים של שחרור וקליטת ADH:

  1. חוסר הפרשה של ההורמון ADH מבלוטת יתרת המוח.  הגוף לא מווסת את עצמו והחתול משתין ללא הרף.  דוגמה לזה הוא Diabetes Mellitus . מחלה נדירה אשר נגרמת בדרך כלל ע''י גידול במוח ולא משחררת ADH.
  2. חוסר קליטה של ההורמון ADH.  תאי הכליה קולטים את ההורמון ומגיבים אליו.  אם יש רעלים בגוף אשר חוסמים את הקליטה, הכליות אינם קולטות את ההורמון ADH והתוצאה היא השתנה מרובה ושתייה מרובה.  דוגמה לזה היא דלקת רחם כאשר הרעלים של הזיהום מהרחם יוצאים למחזור הדם, הם חוסמים את הקליטה של ADH.

תפקוד הכליות גם יכולות להשפיע עם ויסות המים בגוף.  הכליות מורכבות ממספר רב של חלקים אשר נקראים נפרונים. להלן תרשים:

כאשר יש בעיות בכליות, התוצאה היא השתנה ושתיה מרובה. להלן מנגנונים אשר משפיעים על הכליות:

1.  מספר נפרונים נמוך מפגיעה בכליות - למשל אחרי הרעלה, תאונת דרכים, או מחלת כליות, מספר הנפרונים אשר מתפקדים הוא פחות מ-33%, אז הכליות אינם יכולים לווסת את הנוזלים בגוף ונגרמת השתנת יתר.

2.  כאשר יש עליה של תוצר מסויים בדם כגון סוכר הוא מציף את הלולאות של הנפרונים, מושך מים מהדם סביב הנפרונים והתוצאה היא השתנה מרובה.

איבחון השתנה ושתיה מרובה נעשה קודם כל ע''י בדיקת המוצקים בשתן. זוהי בדיקה פשוטה אשר הוטרינר שם טיפת שתן על מכשיר ושם את המכשיר לאור.  הזווית של תזוזת האור בתגובה למוצקים בשתן, נותו ריכוז מסויים בין 1.050 (הכי גבוה) ו-1.002 (הכי נמוך).

 לחתול ריכוז המוצקים בשתן בדרך כלל נמדד על יותר מ-1.035.  כאשר אין יכולת ריכוז, השתן יהיה מדולל והמדד יהיה בין 1.008-1.012.

המשך האיבחון תלוי בתסמינים וחשדות למחלות.  למשל, דלקת רחם ייתכן בדיקות דם וצילום רנטגן או אולטראסאונד.  סכרת - בדיקת סוכר בדם ובדיקת סוכר וקיטונים בשתן. כשל כליות - בדיקת דם.

הטיפול תלוי באיבחון גם כן. באופן כללי:דלקת רחם - ניתוח, סכרת - אינסולין, כשל כליות - נוזלים לוריד.